הבית האופטימי
המומלצים שלי
"העסק שלנו, הוא רק תירוץ להתפתחות האישית שממילא עלינו לעבור"
הרצאות וספרים שקידמו מאוד את ההתפתחות האישית שלי, עשו לי שמייח בלב וחגיגה בראש:)
וכן, זו בהחלט רשימה חלקית ומצומצמת, שכן אני מכורה כבדה לידע, סקרנית מלידה וצרכנית נלהבת של מילים (אלה הכתובות, המדוברות והנשמעות:). אבל מאחר ואין לי יכולת להניח כאן משהו בהיקף לא שפוי, בחלק זה אתמקד בעיקר בהפניות ולינקים לחומרים שאני משתמשת בהם יחסית הרבה בהדרכות, במאמרים ובהנחיות שלי. ולא (ולמקרה וחלפה בראשכם המחשבה הלגיטימית בעידן האינטרנט) אני לא אפילאייט של המוזכרים בהמשך (ולא שיש לי התנגדות לתחום האפילאייטס… נהפוך הוא, זה פשוט לא כלול באסטרטגיה השיווקית של אתר זה, לפחות לא כרגע:)
אז איפה נתחיל?
חושבת שבכמה הרצאות שאני ממש אוהבת בפלטפורמת ההרצאות המופלאה טד
בהרצאה המדהימה הזו ובספר “התקף התובנה שלי” מתארת ד”ר ג’יל בולטה סיפור אנושי מדהים ומעורר השראה ולצידו תובנות יוצאות דופן אליהן יכולה הייתה להגיע רק חוקרת מוח שזכתה לחקור את המוח שלה עצמה בעת שבץ מוחי קטלני. בהדרכת זרעים של תקווה העוסקת ברעיונאות (“להיוולד כל בוקר מחדש“) ובמדריך החינמי שלי במימונה של דפניס (“איך באים רעיונות לעולם?”) אני מזכירה את ד”ר ג’יל בעיקר בהקשרה של ההמיספרה הימנית ותפקידה המשמעותי (לאמונתי)בהגיית והנבטת רעיונות יצירתיים.
כשצפיתי בפעם הראשונה בהרצאה של אמילי וופניק לקח לי בדיוק 2 דקות כדי לחייך מאוזן לאוזן וללחוש לעצמי: “הנה מצאתי את אחותי לדרך” כי כל מה שאמילי סיפרה על עצמה הרגיש לי כל כך מוכר וידוע. וכשהגיעה אמילי ללב ההרצאה והעניקה לעצמה (ולאלה שדומים לה) את התואר מולטיפוטנציאלים ליבי קפץ משמחה – הנה סוף כל סוף גם ל”מחלה” שלי יש שם:) ואל נא תתבלבלו – מולטיפוטנציאליות איננה מולטיטאלנט ו/או מולטיס מסוגים אחרים. אמילי בהחלט הביאה לעולם מושג חדש, מרענן ומועיל. אז אם טרם יצא לכם לצפות בהרצאה המופלאה הזו כנסו ועכשיו:) אבל גם אם כבר צפיתם בה – ממליצה לצפות שוב ולתת את הדגש בעיקר על המקטע שבו מסבירה אמילי מהם היתרונות של מולטיפוטנציאלים, איך ניתן ליצור רעיון חדש מנקודות החפיפה שבין תחומים, ולמה שת”פים בין מתמחים למולטיס הם מתכון לשוס מדהים.
יש כמה מילים שאני אוהבת אהבה עמוקה. אחת מהן היא המילה חמלה. וכן, בהגדרה המילונית היבשה חמלה היא: “רגש של צער כלפי כאב או צרה של מישהו; רחמים” אבל בעיניי הלא מילוניות – חמלה שונה לחלוטין מרחמים. חמלה היא תמיד בגובה העיניים ולא ממקום מתנשא ויש בה את היכולת להיכנס לנעליו של זה שמולנו ולהצליח ולו במעט לחוש את מה שהוא חש ומתוך כך למצוא בתוכנו את הכוח לחמול. ויודעים מה? לרוב חמלה נתפסת כרגש כלפי מישהו אחר. אבל ההרצאה המקסימה, המצחיקה והחכמה הזו על היגיינה רגשית לימדה אותי פרק משמעותי בכל הנוגע לחמלה עצמית. ת’אמת היא לימדה אותי הרבה יותר – למדתי בה גם על בדידות, כישלונות, הרהורים שלילים ומחשבות כפייתיות – אז לא רוצה לעשות ספוילר ולקלקל לך את עונג הצפייה… ד”ר גיא ווינץ’ מחכה לך.
כאן אני מתחילה מהסוף – כן! אני מכירה את הביקורות שצצו אחרי האופוריה (בתוך כמה שנים איימי קאד הפכה מחוקרת לא מוכרת, לסלב נוצצת ובהמשך למי שחטפה ביקורות קשות ונוקבות על טיב המחקר שלה ותוצאותיו) ויודעים מה? אני מאמינה שכמו תמיד, האמת יושבת היכן שהוא באמצע ורק אנחנו ברוב חולשותינו נוטים לראות בכל חידוש או תובנה מרתקת את הבשורה הגדולה שתביא רפואה לכל כאב וצער…אבל אם נתבונן בהרצאה הזו ממקום קצת יותר מאוזן, בטוחה שנוכל לראות את כיוון המחשבה המרתק ואת המסקנות שאנו יכולים לקחת ממנו – זוהי הרצאה על מחקר שהתחיל מהתבוננות פשוטה בשפת הגוף של מנצחים, התגלגל לבדיקות שגילו מה מתרחש בגופנו כשאנו מנצחים ומצליחים וחנה ממושכות על האופציה ההפוכה – כלומר מה יקרה לנו אם נאמץ (ונאלץ:) תנוחות גוף מסוימות ומנחי גוף של מנצחים ו/או מפסידים.
למה אנחנו ישנים? או במילים אחרות – מה הקשר בין שינה לעסקים, לאושר, לתוצאות ולשביעות רצון? ההרצאה הזו תעניק לכם תשובות מעולות. ולמה מיקמתי במומלצים שלי שתי הרצאות שלמות המדברות בזכותה של השינה? ראשית – כי זה נותן לי צידוק מוסרי! לישון את כל השעות שאני ישנה (יאפ, אני ישנה המון! מאז שאני זוכרת את עצמי זה היה ככה ובתקופות שבהם לא יכולתי להרשות לעצמי את כל מאגרי השינה הנדרשים לי, סבלתי מירידה חדה בכל אחד מכישוריי, הפכתי לאישה פחות מאושרת, פחות אפקטיבית, פחות בריאה ופחות באופן כללי:) שנית – כי כמלווה עסקית אחד הדברים שאני דואגת לבדוק הוא מצב האנרגיה של בעל/ת העסק… כשכל פיהוק או סימן לעייפות מיד מעורר בי חשד וגורם לי לעצור ולשוחח על הנושא וכמובן לשלוח קישורים להרצאות החכמות הללו.
ואם ראסל לא שכנע אותך לסגוד למלכה – מאט ווקר מגיע לעזרתו. עם הרצאה עניינית, חדה, קולחת ומלאה במחקרים והוכחות שתשאיר אתכם עם הפה פתוח ותשלח אתכם למיטה! רק תעשו לי טובה קטנה, אם השעה כרגע מאוחרת – עזבו הכל ולכו לישון!!! צפו בהרצאות הללו לא על חשבון שעות השינה שלכם.
אנחנו חיים בעידן חדש, בחברה מערבית, מתועשת, מפנקת, דמוקרטית ומאפשרת (יאפ, אני כמובן מניחה שהעיניים הקוראות עכשיו את המילים הללו שייכות לא.נשים החיים בכזה עולם:) אבל האם העידן הזה על כל מה שהוא מביא עמו עושה אותנו מאושרים יותר? ואיך הוא משפיע על היכולת שלנו לקבל החלטות? לקדם מטרות שהצבנו לעצמנו? לבארי שוורץ יש דרך מרתקת להסתכל על הנושא וגם כמה עצות ממש טובות לצאת מן הפרדוקס. נ.ב – אני באופן אישי מאוד אוהבת אנשים שמצליחים להפתיע בחשיבה מקורית, שונה ומסקרנת ובעיקר אם היא גם מביאה עמה תועלות של ממש.
רוצים לחיות עד גיל מאה? אבל לא סתם להוסיף שנים לחיים אלא גם להוסיף חיים לשנים? מסתבר שזה בהחלט אפשרי אבל כמו כל הדברים השווים באמת…זה לא כזה פשוט:) ואל דאגה! ההרצאה הזו היא לא עוד ערימת עצות מבלבלות בנוסח: תעשו יוגה! תרוצו מרתון! תהפכו לטבעונים! או תעשו דיאטת בשר! ממש לא, נהפוך הוא, החוקרים העומדים מאחורי התובנות המובאות בהרצאה הזו לא ניסו להמציא את הגלגל מחדש, אלא דווקא לאתר גלגלים קיימים ולחקור אותם או במילים אחרות: למצוא ברחבי הגלובוס אזורים כחולים (אזורים בהם מרבית האוכלוסייה אשכרה חיה עד גיל 100 ויותר כשעד יום מותם הם לרוב פעילים, אנרגטיים, מועילים ויעילים ובבריאות טובה באופן יחסי) לחקור ולהבין מהו הסוד שעומד מאחורי התופעה, להשוות תוצאות ולייצר תובנות שקל יהיה להבין ואפשרי יהיה לנסות וליישם:)
האם אנשים זקנים מאושרים יותר? איך מגדירים “זקנה”? איך מגדירים “אושר”? ואולי התיאור המגדיר את תהליכי הזקנה כהתדרדרות ההולכת וגדלה עד ליום בו הולך האדם לעולמו הוא מדויק ונכון יותר? האם העלייה בתוחלת החיים יכולה להביא גם עליה באיכות החיים? איזו השפעה יש לירידה ברמת הילודה על מבנה האוכלוסייה ועל עולמנו? ואיך הידיעה שזמננו על הכדור הולך ופוחת משפיעה על גישתנו ובאופן מפתיע? תופעת הזקנה (וכפי שאנו מכירים אותה מן השנים האחרונות) היא נושא חדש למחקרים מעניינים ופורצי דרך, אני באופן אישי אהבתי את ההרצאה הזו בעיקר בשל המסר הנמצא בסופה – מסר שלא רק שאני מתחברת אליו ומאמינה בו בכל ליבי אלא שאני גם מקבלת בעבורו הוכחות חיות בכל יום.
ספרים שקראתי לאחרונה ובקריירה הנוכחית שלי:)
רגע של הסבר לפני שיוצאים לדרך…אם העמוד הזה הוא הראשון שפגשת בבית האופטימי שלי ואם טרם יצא לנו להכיר באופן אישי או בסרטוני האודות אספר לך שאני מן “זזה” שכזאת… אחת כזו שמחליפה קריירות, מקום מגורים ותחומי עיסוק ועניין בכל כמה שנים (מכירה את כל החסרונות של ההתנהלות הזו ובכל זאת עושה זאת, מרצון ובבחירה מודעת:) וזו הסיבה שגם חומרי הקריאה שלי “זזים” כמוני, ומעת לעת מדף הספרים שלי משנה פניו, ספרים מסוימים מועברים לחברים, לחנויות יד שתיים ולספריות קהילתיות וספרים אחרים תופסים את מקומם. לרוב אני לא קוראת סיפורת או רומנים (אין לי חלילה שום דבר נגד, אבל אותי זה פחות שואב:) אלא מתמקדת בעיקר בספרים שמלאים במחקרים, רעיונות, תובנות ודברים שמציתים לי את המוח. אז הרשימה המצורפת כאן היא בהחלט חלקית אבל יש בה ייצוג הולם לכמה מן הספרים והכותבים שעשו לי את זה:) מוזמנים בעקבות השמות לשוטט קצת ברשת ולמצוא הרצאות, מאמרים וכתבות – מבטיחה שיהיה מעניין, משכיל ומוי מוי כיף.
נ.ב – יאפ, יש לי חיבה גדולה למדענים ומדעניות, אבל בעיקר לכאלו שמעת לעת מוכנים גם לחצות את הקווים, להביט בהומור, בפליאה ואפילו בילדותיות על המחקרים שהם מובילים, על ענפי המדע השונים ועל העולם כולו ולנסות להציב סימני שאלה במקום בו קיימים כרגע רק נקודות או סימני קריאה.
נ.ב שני – בעודי ממקמת את הספרים האהובים עליי גיליתי שאל חלק מהם ממש ארצה לחזור בעת הקרובה ויתרה מזאת, גיליתי שלחלק מהכותבים והכותבות שאני ממש אוהבת יש עוד ספרים שלא קראתי! אופס, עכשיו אתפלל שהבריאה והבורא יסייעו לי לגרד מאיפה שהוא זמן לכך:)
וחלום חיי…לגלות שבטעות נעלו אותי בספרייה ואין לי שום דבר שאני יכולה, צריכה או חייבת לעשות חוץ מלהתיישב על הרצפה ולקרוא:)
